לא ארשה. הטעם ברי"ש כדין העבר, ופי' שלא היתה ארוסה מעודה עד היום, וכן הדין כר"ע (בכתובות ל"ח) נתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה לא לאבי', ותרגומו (וואר ניא פערלאָבט), והמתרגמו (ניכט פערלאָבט איזט), כהוראת ההזמן ההוה, הוא שלא כהלכה ושלא כמשפט הנגינה:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 22 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ימהרנה לו לאשה. אין ימהרנה לציווי וחיוב (ער זאָלל) אלא רשות (ער קאן) אם ירצה יכול לישאנה לאשה. כדדרשינן (כתובו' מ') לו מדעתו. וכן פסקו הפוסקים, דלא כחזקוני שפירש ימהרנה בעל כרחו, וכבר השיב עליו בצל"ד, והא דאצטרך קרא למשרי' ליה לנשאה אפשר לאשמעוני' דלא נימא כיון דעבד איסורא למבעל בלא קדושין (ואפשר דאית בה משום קדשה, עיין רמב"ם פ"א מאישו' ה"ד, ובכ"מ ספ"ב מנערה בתולה) ועוד שהחציף לבוא עליה בפני עדים (דרק בכה"ג קרא איירי, דבלא עדים אינו משלם קנס) הוה אמינא לאוסרה עלי' שלא יהא חוטא נשכר, מ"מ התירה לו הכתוב לפי שכבר הוקל כבודה לאחרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e