הכתב והקבלה · שמות · פרק 31 · פסוק 18

כתובים באצבע אלהים. לשון זה נאמר למפרשים ע"ד משל בבן אדם, כי חפצי ה' יקום בדברו לבד; אמנם כדי להרחיק ממנו ית' כל עניני ההגשמה בתורתו הקדושה בתכלית הריחוק, נ"ל בזה כי כמו שהונח על אבר האדם שיכולים לפשוט ולהושיט בו שם יד, שהוא מן גמול ידו הדה (ישעיה י"א) שתרגומו יושיט (רייכען, האנד) ככה הונח על אבר האדם שיכולים לתפוס ולאחוז בו שם אצבע, משרש צבע (האל"ף לתאר בשם) שמהוראתו ג"כ האחיזה והתפיסה, ולכן הונח שם זה על החיות הדורסות אשר פעולותיהן האחיזה והתפיסה, מזה אמר (ש"א י"ג) גי הצבעים תרגומו אפעיא, וע"ש רש"י (ועי' אולה"ק שיש להוראה זו דומים בלשון ישמעאל בערבי ובסורי), וכן אוזן הכלי שאוחזין אותו בו נקרא בית הצביעה (רפ"ג דחגיגה), (ואפשר שמטעם זה מתחלף שם אזני בשם אצבון במשפחות בני גד, פינחס כ"ז ט"ז), והנחת שם צבע על הגוונים והמראות (פארבען) ג"כ לדעתי ע"ש האחיזה, כי תכלית תערובת סממני הצבע וכל תקוני חומר הצבע אינם באמת רק להכשירם ולהכינם להיותן ראויים לאחיזת הצבע בנצבע להתדבק יחד עד שיקלוט העין יפה, וההוראה העיקרית משם אצבע, אבר האחיזה (פאססונגסגליעד), ולזה יש לפרש שם אצבע כאן לפי הוראתו העיקרית ר"ל אחיזה ותפיסה, כי לדרז"ל היו אותיות הלוחות אויריות ועומדים בנס (עמ"ש בפ' חרות על הלוחות), והיו א"כ אחוזים ודבוקים יחד במקום מושבותיהם ע"ד הפלא, ולזה אמר כתובים באצבע אלהים, כלומר אחיזה ודביקה נפלאה (דורך וואונדערבארע האלטונג, פאססונג), ושם אלהים לפי"ז כמו חרדת אלהים, להגדיל ולהפליא את הדבר למעלתו. וע"ד הפשט יאמרו המפרשים בכוונת אצבע אלהים, ליחס מכתב הלוחות אל הש"י לבדו, שלא נעשה לא על ידי מלאכה ולא ע"י פועל טבעי כ"א ברצון השם וחפצו לבד, וכמש"ר כי מכתב הלוחות הוא מן הדברים שנעשו ע"ש בין השמשות, ונכון הוא, אמנם מה שיאמרו כי לשון אצבע הוא על מנהג האדם, אינו מתיישב על הלב, ונ"ל שהוא דומה לשאר שמות שמנהג הלשון בהם לשמש שם דבר גם פעולתו, כשם רגל שהוא אבר התנועה, וישמש גם על פעולת התנועה וההלוך, כל העם אשר ברגליך כלומר ההולכים אחריך, וכן אם תשיב משבת רגליך, ושם עין שהוא לאבר הראות ישמש גם על פעולת הראייה עיני בנאמני ארץ, לבבתני באחת מעיניך שר"ל השגחה והבטה. וכן שם פה, לשון שפה שהם איברי הדבור ישמשו גם על הדבור, היש בלשוני עולה, לשון כשדים (שפראכע) על פי פרעה, על פי ה' יחנו כלומר צוויו ודבורו, שפת לא ידעתי אשמע; הנה יהיה שם אצבע דומה להם, שהוא אבר העשייה, וישמש כאן על פעולת העשייה, ותרגומו (דורך איינווירקונג), ופעולות הש"י ע"י חפצו ורצונו לבד, ובזה נמלטנו מן ההגשמה. ועמ"ש בפ' בבא באצבע אלהים דחרטומי מצרים: