חלבו האליה. כבר התעורר רמב"ן דאעפ"י שהאליה היא שמנה מאד, אין שמנה נקרא חלב, ואין לומר כי מלת חלבו הוא כלל לכל המורם מן הבהמה, ואח"כ באו הפרטים האליה תמימה וגו', דא"כ היה ראוי טעם מפסיק בין הכלל ובין הפרט הבא אחריו, וכאן סמוך חלבו האליה בנגינה, והנכון נ"ל שאות וי"ו שבחלבו הוא כמלת של כמו וחיתו ארץ (בראשית וכמש"ש) שפי' חיה של ארץ, וכמו בשר בנפשו דמו שפי' בנפש של דמו, וכמש"ש. וכן כאן חלבו האליה פי' חלב של האליה. והוא החלב המחובר באליה בצד הפנימי. וז"ש בת"כ חלבו האליה להביא את החלב הסמוך לאליה זה החלב שבין הפקוקלית, והוא החלב שבעיקר הירכים; ולא הסמיך הנסמך לסומך כברוב המקומות לומר: חלב האליה: דא"כ היה משמעותו רק להקריב חלב האליה לבד, ובאמת האליה בעצמה כולה קרבה. והרמב"ן פי' חלבו האליה, חלבו באליה, ואין זה משמעות הלשון:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 3 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e