הכתב והקבלה · בראשית · פרק 18 · פסוק 24

אולי. הוא מלת הענין נופלת על הספק, והיו"ד כדמות יסוד בו לא לכנוי, והוא לשון שמא הידוע בדברי רבותינו; ונראה כי שם דבר אולת מסתעף מזה; והמספק לכל הדברים נקרא אויל (צווייפלער), וידענו כי היתה כת בין הקדמונים הנקרא בלשונם (סקעפטיקער) אשר כחשו המדעים גם כחשו המוחשות ואמרו כי אין אמת לשום דבר כלל לא לידוע ולא למוחש (והזכירם ר"ס גאון בס' האמונות והדעות), ואלא הם הנקראים אוילים באמת (רוו"ה):

האף תספה ולא תשא. פי' אעפ"י שתספה ולא תשא לרשעים בשביל זכות הצדיקים, חלילה לך להמית את הצדיק; ובחנם האריך רש"ד המבאר ליישב הסתירות שבתפלה זו, איך הוסיף להתפלל שיצילו הצדיקיה גם את הרשעים ועדיין לא נענה על הראשון, ע"ש בדבריו, ולפי המבואר אין כאן סתירה כלל, ושיעור הכתובים כך הם (לרוו"ה), אולי ימצאו חמשים צדיקים אזרחים ולהם ישות בתוך העיר שהם בה, ואף שתספה ולא תשא למקום ההוא אף לא למען הצדיקים כלומר לתכליתם, כי איככה יראו באבדן מולדתם ולא ירע לבבם ? מ"מ חלילה לך. והיתה אליו תשובת השם כי לא לבד למען הצדיקים כ"א גם בעבורם ישא לרשעים אף שאינם לא ממשפחתם ולא מתושביהם, כי אם ימצאו שם דרך הזדמן בלבד, ולא לבד העיר אשר הצדיקים בתוכה כ"א לכל המקום כלומר לכל יתר המקום והיינו לכל המקומות; ואולם הזכיר סדום, כי יש לחשוב שבה רבוי הצדיקים יותר מבזולתה כי היא הגדולה, ולכן הוסיף ואמר בתוך העיר להורות כי סדום לאו דוקא אלא אפילו עיר אחרת; וטעם בתוך העיר או בתוך העיר שימצאו שם תהי' איזה שתהיה ונשאתי לכל המקום בעבורם: