הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 10

שנת החמשים שנה. כפל מלת שנה בא לחזק, להורות על שנה שלמה (דאס פאָללע פונפציגסטע יאהר), שלא נאמר שהתחלת הקדושה לא תחול רק מהעברת השופר ביוה"כ, דאם כן אין השנה שלמה, דכבר עברו עשרה ימים מר"ה, אבל כל שנת החמשים תתקדש והתחלתה תהיה מר"ה, ועל כוונה זו אמר גם (פי"א) שנת החמשים שנה, להורות על שנה שלמה שתכלה בר"ה, שלא תמשוך ותלך עד יום הכפור, אבל קדושת היובל תהיה בשנת החמשים כולו, בלי חסרון בהתחלתה ובלי תוספת בסופה, אבל תתחיל מר"ה אף שהעברת השופר לא היה רק ביום הכפורי', לא יתחסרו אותן עשרה ימים הקודמים מקדושת היובל, וכן תכלה קדושת היובל בר"ה הבא ולא יתוספו עליו עוד עשרה ימים עד יוה"כ, רק שנת החמשים עצמה קדושה מר"ה עד ר"ה, כך למדתי מדברי רז"ל בת"כ ובתלמוד, והוא מוסכם מדרכי הלשון, כי הכפל יבא לחזק בכ"מ:

יובל היא. לשון יובל לרש"פ יורה על שררה וחירות, והוא משרש בלל כמו בלולות בשמן ענין תערובות, כי בשנת היובל יש בלבול וערוב רשויות (אללגעמיינהייט) שיתבלל סדר הרשויות בשדות ועבדים, והיה הקונה כמוכר, כעבד כאדונו, כשפחה כגברתה, כנושה כאשר נושה בו, חירות אחת ורשות אחד לכולם, אין קדימה ואיחור יתרון ופחיתות זה על זה, והכלי שמכריזין בו תערובת הרשויות נקרא גם כן יובל, על זה אמר במשוך בקרן היובל:

דרור. אין דרור אלא לשון חירות, מה לשון דרור כמדייר בי דייר' ומסחר בכל מדינה, (ת"כ, ור"ה ט' ב') לדבריהם תרי משמעותא איתנהו במלת דרור, הא' לשון דירה, שיוכל לשבת בכל מקום שירצה, כמו צפור דרור, וכדאיתא במכדרשב"י (תצוה קפ"ג) צפור דרור דא איהו דשויה דיוריה בביתא דכל בר נש ולא דחיל ומיומא דעבד קינא בביתא ואפיק בנין מדורי' בביתא חמשין יומין ולבתר מתפרשן אלין מאלין. והב' לשון מסחר ומסבב, כי שרש דר ישמש על הסבוב והעגול, כענין צנוף יצנפך כדור (ישעיהו כ״ב:י״ח) כחומה המקפת סביב, והדורים אישר (שם מ"ה) דרכים המסבבים בעגול. ויתכן כי מין אבן טוב הנקרא דר, (דר וסוחרות, באסתר) הוא להיותו מטבעו גדול סביב, או שתשמישו להושיבו במושב מעוגל ומסובב, ויגיד עליו רעו וסחרת, שהוא ג"כ לשון סביב: