לשתות העם. כלומר לשתיית העם, וכמוהו מקץ עשר שנים לשבת אברם פי' לישיבת אברם (רע"ס), ולדעתי בכוונה התחלף כאן השם במקור, להורות שלא הי' להם מים בשפע בכדי שיוכל כל אחד לשתות בכל עת שירצה, אבל לשתיי' מצומצמת הי' שם, כי המקור יורה על התמידית ומשיכת זמני, כמו צרור את המדיינים כלומר צרירה תמידית, וכן זכר את יום השבת זכירה תמידית, כמו שפירש"י שם, וע"ש מ"ש בביאור דבריו, ואילו אמר ואין מים לשתיית העם הי' משמעו שלא הי' אף לשתיי' מצומצמת או לפעם אחת, ובאמרו לשתות במקור משמעותו, שלא היו מספיקים לשתיי' המתמדת והולכת, אבל אם היו רוצים לצמצם עצמם קצת בשתיי' הי' מספיק להם לשעה. ולזה לא התעורר משה להתפלל מיד על חסרון המים אף אחר שרבו עליו בו, כי לא עביד קב"ה ניסא למגנא ולשנות דרכי הטבע בלתי בהכרח גמור, ורק אחר שהגיעו לחסרון המים בהחלט עד שצמאו אז עמד להתפלל:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 17 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e