הכתב והקבלה · בראשית · פרק 41 · פסוק 33

ועתה ירא פרעה. התעוררו המפרשים מי נתן את יוסף להיות יועץ למלך כי לא נקרא רק לפתור החלום ונ"ל שאין זו עצה מדעתו אבל גם זה הוא לפתרון. מדהזכיר בסוף חלום הראשון ויקץ פרעה, וכן פרעה בספרו חלומו ליוסף הזכיר בסוף חלום הראשון ואקיץ, וכל זה מיותר כי מה לנו אם הקיץ בינתיים או לא, ומזה למד יוסף כי פרעה בעצמו צריך להיות מתעורר ולתת לבו על הענין הנודע לו בחלומו להיות זריז ומקיץ על הרע המעותד לבוא בארצו ולעשות כל ההכנות וההזדמנות בזמן ההטבה להמעיט בו בכל יכלתו את הרע שיבא אחריו, כי כמו שהקיצה תורה על התעוררות מן השינה, ככה תורה על ההתעוררות אל המעשה. כמו העירה והקיצה למשפטי, כי כמו שהישן אין לו כוונה והער יש לו, ככה המתעורר לכווין אל דבר יכונה מעיר משינה:

ירא פרעה, יעשה פרעה. אם פרעה יפקיד פקידים והבר יהיה תחת יד פרעה, מה צורך אל האיש הנבון, ויאמרו המפרשים יעשה פרעה, מה שזכרתי תחלה שישית האיש הנבון על כל ארץ מצרים שזה האיש הנבון יפקיד פקידים והוא יקח החומש מן התבואות, ויקבצו ויצברו חוזר על הפקידים. ונ"ל להוסיף על דבריהם, אחרי שמלת ירא כאן משונה היא מכל חבריו בנקודו וטעמו, שבכולם הנגינה מלעיל וכאן מלרע, וכולם הרי"ש בשלש נקודות וכאן צרוי' (כמבואר בשוום שכל לרוו"ה עפ"י מסירה), לכן לדעתי אין לפרש ירא ענין בחירה ורצון כמו יראה לו השה, וכמו בכל מקום אשר תראה שפי' יבחר ויחפוץ (אויסערזעהען), אבל הוא ענין השגחה ושימת לב על הדבר, כמו אין מי רואני (ישעיה מ"ז), רואה את כל מאומה בידו (אויפזעהן, נאכזעהען, אכט האבען), והוא כאן פועל יוצא, וטעם ירא פרעה איש נבון, האיש הנבון והחכם יעשהו פרעה לרואה ומשגיח (צום אויפזעהער אנשטעללען), כי גביית החומש מכל התבואות, ולקיים התבואה שלא תרקב בשימת דבר המקיים אותה בטבעה, ולנהל כל ארץ מצרים לפי הטף ולתת להם כדי חיותם ולמכור המותר לארצות אחרות באופן לאסוף עושר וממון לפרעה, הנה כל אלה אף שיעשו ע"י פקידים העומדים תחת ממשלת האיש הנבון, דבר הכרחי הוא בלי ספק, שלא יעשה הפקידים כל אלה כרצון לבבם, אבל מן ההכרח להיות עליהם משגיח אחד כללי אשר יתן עין השגחתו על כל פרטי הענינים האלה שיעשום בעתם כראוי ועל סדר הנכון. וזהו התכלית המכוון באמת בהתמנות האיש הנבון. וע"ז אמר ירא פרעה איש, כלומר פרעה יעשהו לרואה ומשגיח: