הכתב והקבלה · בראשית · פרק 41 · פסוק 38

ויקבצו, ויצברו. שרש קבץ נאמר על התחברות דברים בבחינת היותם זה אצל זה, וזה ג"כ היראת שרש צבר, אלא שהדברים הצבורים קרובים זה לזה יותר מן הנקבצים, כמו ויצברו אותם חמרים חמרים; הנה תחלה קבץ יוסף אוכל שדה כל עיר ועיר ונתן אותו בתוך העיר אשר לוקח מסביבותיה, וזה לצורך בני אותה העיר, ואח"כ לקח מכל עיר ועיר היותר מצורך בני העיר ויצבור אותו באסמיו לצורך הנכרים בני ארצות אחרות, כי המצרים לא היו באים אל יוסף כי בעריהם הופקדו פקידים למכור להם האוכל אשר נשמר שם לצרכם, לכן אמר פרעה למצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו, ולא אמר והוא יתן לכם שבר, כי הוא לא נתן להם, רק צוה להפתח כל האוצרות אשר בעריהם ולמכור להם, וזה טעם ויפתח יוסף את כל אשר בהם כל האוצרות אשר ביניהם ובעריהם, ושאר העמים כגון הכנענים ובני יעקב באו אל יוסף עיר המלוכה לשבור בר אשר נשבר בעיר ההוא לצורך בני הנכר לכן כתיב ויצבור יוסף בר ולא ויקבץ יוסף, כי הקבוץ היה בכל עיר ועיר, והצבור לא היה אלא אצל יוסף בעיר הממלכה, ויובן ג"כ מה שכתוב ויקבצו את כל אכל השנים הטובות הבאות האלה, ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו, תחלה יקבצו בכל עיר ועיר, ואח"כ יצברו תחת יד פרעה בעירו, ושמא תאמר כל מה שיקבצו בכל עיר ועיר יצברוהו אח"כ תחת יד פרעה, לכן הוסיף אוכל בערים ושמרו, כלומר לא את הכל יצברו תחת יד פרעה כי גם יניחו אוכל בערים, ושמרוהו לצורך בני העיר והזכיר האוכל אצל הקבוץ והבר אצל הצבור, כי ראה יוסף בחכמתו שאין ראוי לו למלא אוצרותיו אשר בעיר המלוכה לצורך כל הארצות בדברים פחותים הממלאים מקום מרובה, ואשר מחירם קל, ולא יתכן שיעמדו בני עיר המלוכה צפופים להניח מקום לאלף אוצרות של צמוקים וגרוגרות, ע"כ לא צבר באסמיו רק בר שהוא דגן נקי מן התבן, אשר הוא עיקר מזון האדם והוא זן הרבה ומקומו מועט בערך שאר מיני מאכל, אבל ביתר הערים שלא היה לו לשמור בתוכן רק לצורך בני העיר הניח את כל האוכל, כלומר כל דבר אשר יאכל בר ולחם ומזון וכל מיני זרעונים ואפי' גרוגרות וצמוקים (כדברי רב"ח) לכן כתיב ויקבץ את כל אוכל, ויצבור יוסף בר, והנה כל תיבה ותיבה בכתובים האלה מדוייקות בצמצום, וכל מעשי יוסף בחכמה ובדעת (רשד"ל):

תחת יד פרעה. תיב"ע תחות אפוטרופין דפרעה, וכפי' רשב"ם תחת ממונה פרעה, יראה שפי' יד מן כי אזלת יד ענין כח יכולת וממשלה, והממונה מפרעה הוא בא בכח פרעה (ערמאֶכטיגטער) שניתן לו הכח להיות מושל על הדבר: