הכתב והקבלה · בראשית · פרק 49 · פסוק 21

אילה. ענינו בקעה ומישור כמו אלוני ממרא, אילון פארן, דתרגומו מישר (עבנע פלאֶכע) עמ"ש ריש פ' וירא:

שלחה. פשוטה בגדלה ורחבה (ערשטרעקקט, אויסגעברייטעט) כמו תשלח קציריה, ישלח שרשיו:

אמרי שפר. פי' אילנות חשובות בפירות, כמו החורש והאמיר (ישעיהו י״ז:ט׳) פירש"י האמיר הוא יער מקום אילנות. ולראב"ע שם אמיר הוא המעולה שבזיתים. וטעם המקרא, ארץ נפתלי יהיה בקעה ומישור ומתפשט מאד, המצמיח אילנות בפירות היותר חשובים. וז"ש במד"ר (פ' צ"ח צ"ט) מדבר בארצו שכולה בית השלחין הה"ד מכנרת ועד ים הערבה, וזו בקעת גנוסר שהיא ממהרת את פירותיה כאיל, הנותן אמרי שפר שארצו מתברכת. וכן משה אמר בברכת נפתלי ומלא ברכת ה', ואמרו עליו בספרי זו בקעת גינוסר, ים ודרום ירשה, ים זה ים של סופני (כנרת), ודרום זה ים של טבריה, וביהושע (י"ט) מבואר בנחלת נפתלי רקת, ואמרו (במגלה ו') רקת זו טבריה, ומבואר שם שגבול נפתלי הולך בפאת הדרומי ממערב כלפי מזרח, וחזר הגבול ממזרח כלפי מערב בפאת הצפוני שהוא לדרומה של זבולון, ומערבה של נפתלי למזרחה של אשר, ולנפתלי היה כל הירדן כולה, ולכן קרא את ארצו אילה שלוחה, שהיה מתפשט ומתרחב מאד, ויראה כי מה שאמרו כאן במדרש מארץ נפתלי שכולה בית השלחין, אין פירש כבית השלחין דעלמא שצריכים להשקותה, כי גם גנות המשלחין פירות בכל שנה נקראו בית השלחין, כב"ב (ס"ח) מאי שלחין גינונייתא שנא' שלחיך פרדס רימונים, ולזה אמר כאן במדרש, למה הוא קורא גנוסר גני שרים, ר"ל גנות ראויות לשרים לחשיבותם. כנ"ל פירושא דהך קרא לדעת בעלי המדרש. וראיתי למבאר אחד שמפרש אילה מן כאלה וכאלון (אייכע), ואינו נראה כי זה מין אילן שאינו עושה פירות משובחים כ"כ: