וכל הנוגע וגו' תחתיו יטמא. אמרו (נדה ל"ג) מאי תחתיו אילימא תחתיו דזב מואיש אשר יגע במשכבו נפקא אלא הנוגע בכל אשר יהיה הזב תחתיו ומאי ניהו עליון של זב מאי טעמא והנושא כתיב, עכ"ל. תלמודא דידן נמי סבר דמלת והנושא דענינא מלא וא"ו כפי המסורת, והא דיליף מניה דבגד הנושא על הזב טמא היינו משום דיש אם למסרת ומצינן למקרי והנושא בשור"ק הוי"ו וקמ"ץ השי"ן מבנין הכבד שלא נזכר פועלו מהדגוש, כמו לא דכאו עד היום הזה (ירמיה מ"ד) יחד חבאו עניי ארץ (איוב כ"ד), וכמו שחובא ונחבא הכל אחד כן נושא ונישא הכל אחד, (כמ"ש הרש"ד בת"ס, ובזה סרה תלונת התוס' שם). אמנם אין דעת רבותינו לבאר לשון המקרא בד"ז, כי טומאת מדף אינה אלא מדבריהם כמ"ש הרמב"ם (פ"ו ממשכב ומושב ה"ג) וקרא אסמכתא בעלמא הוא ע"ש בכ"מ. ועיקר משמעות המקרא תחתיו, תחתיו ממש ולא לעליונו, כדדריש בת"כ והובא ברש"י:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 15 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e