אדמת הכהנים. לא ביארו המפרשים מה התועלת בהודעה זו, ולא עוד אלא שהחזירו הכתוב עוד הפעם בסוף הענין, ונ"ל שהתכוין בזה תועלת גדולה לבית אביו, כי בהעברת העם לערים עד שלא נשאר אחד בחזקת ארצו, הוציא גם תושבי ארץ גשן לארץ אחרת והושיב שם כל בית אביו, ועדיין היו בית אביו דומים לשאר תושבי המדינה לתת החמישית לפרעה, לכן המציא תחבולה זו שיאכלו הכהנים את חוקם הניתן להם ואדמתם לא תהיה מכורה לפרעה ואין עליהם עול נתינת החמישית, ובזה גם אחיו יהיו חפשים ממס החומש, כי להיותם רועי צאן החשוב מאד בעיני מצרים, להיותם מגדלים הבהמות שהם אלהות שלהם, כמבואר במה שקדם, הם דומים בזה לכהניהם משרתי אלהותם, וכמו שאלו פטורים מתשלומי החומש ככה אלה המקיימים אותם, לכן אמר (פכ"ז) ויאחזו בה, שהיתה ארץ גשן להם לאחוזה, שאין מוטל עליה שום מס, הפך שאר תושבי הארץ שלא היתה להם אחוזה, לכן התחייבו למס החומש. ויב"ע אמר בתרגומו ארעא דכומרניא לא זבן מן בגלל דחמון ליה זכותא בזמן דבעא רבוניה למקטלי' ושיזבוהי מן דין קטול:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 47 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e