הכתב והקבלה · דברים · פרק 6 · פסוק 6

והיו הדברים האלה. אין לפרש מאמר זה לצווי בפ"ע ואזהרה על שימת דברי התורה על הלב, כי כבר הזהיר מקודם ע"ז כמה פעמים, למעלה (ד' א') שמע אל החקים והמשפטים וגו' (ושם מ"ב), ושמור את מצות ה"א (ושם וי"ו), ושמרתם ועשיתם, (ושם מ"ב) ושמרת את חוקיו ומצותיו, וכן (וי"ו) פרשה כולה מדברת מאזהרת למוד התורה, מהו שחזר כאן והוסיף אזהרה על אזהרה, אבל באמת מקרא זה אינו תוספת על הראשון אלא פירושו של ראשון הוא, וכמ"ש בספרי והיו הדברים וגו' מה תלמוד לומר? לפי שאיני יודע באיזו צד אוהבים את הקב"ה ת"ל והיו הדברים וגו', למוד תורה ומתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו ואתה אוהב אותו, ע"כ, שהכל תלוי בתלמוד תורה שעל ידי כך האדם מתדבק בדרכי ה' ויאהוב אותו. לפי שהוא אומר ואהבת את ה"א בכל לבבך איני יודע באיזה צד אוהבים את הקב"ה ת"ל והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך, תן הדברים האלה על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו (ספרי) כלומר שהיינו יכולים לטעות שהידיעה העיונית והחקירה השכלית הטבעית היא המביאה את האדם לאהבת הש"י, לכן ביאר הכתוב שאינו כן, ובאמת כי אהבת הש"י ע"י העיון בתורה וקיום מצותי' לבד, וכבר קמו כמה מחקרי לב הגדולים ודורשי אמת והראו בטוב טעם ודעת ובמופתים ברורים, שאין אהבת הש"י ועבודתו האמתית תלוי' בחקירות עיוניות שכליות: