קריאה במקור

הכתב והקבלה · במדבר · פרק 19 · פסוק 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אדמה תמימה. שתהא תמימה באדמות (רש"י), וכ"א בספרי פרה שומע אני שחורה או לבנה ת"ל תמימה לאדמות, או תמימה למומים ? כשהוא אומר אשר אין בה מום הרי מומים אמורים האמה ת"ל תמימה ? שתהא תמימה לאדמות, עכ"ל. וכוונתו כמ"ש הרוו"ה ששתי תיבות האלה אדמה תמימה שתיהם שמות תארים, ואפשר נמי לפרש שניהם נפרדים כל אחד לעצמו תאר לפרה, שתהא אדומה ושתהא תמימה בלי מום, לזה אמר כשהוא אומר אשר אין בה מום הרי מומים אמורים הא מת"ל תמימה לאדמות, וא"כ תמימה איננה תאר לפרה מצד עצמה כ"א מצד תארה אדומה שתהא תמימה לאדמות, ולזאת גם בעל הטעמים הטעים תמימה ברביע אחר הטרס, וככה הטעים נח איש צדיק תמים הי' בתביר וטפחא שהם אדוקים לעולם:
2
לא עלה עלי' על. עול פוסל אפי' לא יעשה עם ההעלאה שום מלאכה ועבודה רק כשהעלה העול לבדה פסולה (הגר"א מגמ' דסוטה מ"ו ע"א):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e