תנה את נשי. הנה הנשים כבר נתנם לו והיו בביתו, והבנים בניו היו, ומה לו לשאול מלבן לתנם לו, ואם הוא לקיחת רשות לבד, הרי כבר הקדים לפניו בדרך מוסר שלחני ואלכה, ועוד אם רק נתינת הנשים תבע, מה זה אמר לו לבן נקבה שכרך, והוא אינו שואל רק נשיו, לכן כ' הרא"ש שיעקב תבע מלבן הנדוניא לבנותיו, וטעם תנה את נשי כמו עם נשי, ר"ל שיכניס עמהם הנדוניא. ול"נ מלת תנה הוא מלשון הכסף נתון לך שהוא לשון דורן תשורה ומתנה, והוא כאן המהר להבתולות והמתנות הנהוגות, ורגיל מאד בלשון נתינה הכנוי במקום יה"ג שאליו נתתני (בעשענקע מיינע פרויען), דומה לזה, אמרו (כתובות כ"ב) בנותיכם תנו לאנשים, דנלבשא וניכסה וניתוב לה מידי כי היכי דקפצי עלה ואתו נסבי לה:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 30 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עבדתי אתך בהן. שב על נשי לא על ילדי (ראב"ע), ויתכן ששב גם על בני, כי באמת עבד אותו למען יהיה לו בנים והם התכלית אשר בעבורם עבודתו (רלב"ג):
ידעת את עבדתי. כלומר לפי ערך העבודה שהיתה באמונה ובלב שלם, כן מן הראוי שתהיה הנתינה במהר ומתן לבנותיך באמונה ובלב שלם (רא"ש):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e