הכתב והקבלה · דברים · פרק 27 · פסוק 9

וידבר משה. כאן הוא סיום חלק שני מספר דברים, המתחיל מאלה העדות שבואתחנן (ד' מ"ה) המדבר בעניני המצות, ומכאן עד סוף התורה הוא חלק שלישי' עמ"ש ר"ס דברים:

הסכת. תרגום הסכת אצית לשון האזנה ושמיעה, ואין לו ריע במקרא, וי"א שענינו הקשבה בהבנת הלב והשתכלות המחשבה, ושרשו סכה בה"א והתי"ו תמורת ה"א שענינו בארמי השקפה והבטה, ותבט אשתו תרגומו ואסתכי, וישקף אבימלך ואסתכי' ובתלמוד סכה ברו"הק (ע' בכי תשא בושכותי כפי), ורבותינו הבינוהו ג"כ בדרך זה כי אמרו (ברכות ט"ז) הקורא את שמע צריך שיכוין לבו נאמר כאן שמע ונאמר להלן הסכת ושמע מה להלן בהסכת וכו', והיינו השתכלות המחשבה, ובמכדרשב"י (נח ע"ב) הכון לקראת אלהיך הסכת ושמע, מלין דאורייתא בעיין כוונה בעאן לאתקנא בגופא ורעותא כחדא; ובברכות ס"ג ע"ב יחלקו מלה זו לשתי תיבות. ע"ש. ואפשר שהמלה מורכבת משתי מלות הס - כת, כי מלת הס ג"כ לשון האזנה ויהס כלב (במדבר י"ב) תרגמו אונקלס ואצית, ויב"ע שם תרגמו לשתי כוונות שתיקה והאזינה (אויפמערקזאם אנהאֵרען) וכפירש"י שם השתיק לשמוע:

והכהנים הלוים. בכ"ד מקומות נקראו כהנים לויים וזה אחד מהם, והכהנים הלויים בני צדוק (יחזקאל ל"ד) (חולין כ"ד), וכ' רש"י דע"כ צדוק כהן הוי וקרא לבניו לויים ע"ש שמשבט לוי היה. ואני שמעתי לשון לויים שמשים, כמו וילוו אליך וישרתוך. עכ"ד. וי"ל עוד שנקראו הכהנים לויים ע"ש דבקותם וחבורם תמיד בעבודת ה', כי הכהנים נגשים ונלוים אל ה' והם האמצעים בין ישראל לאביהם שבשמים לקרבם אל ה' בהבאת קרבנותיהם. ויהיה לויים מענין ילוה אישי אלי, לשון דבקות, וכעין זה במכדרשב"י (שמות י"ט) למה נקראו לויים על שנלוים ונחברים למעלה כאחד, והשומע נלוה ונדבק נפשו למעלה, ועמ"ש על קרא שמו לוי תיב"ע בגין דעתידין בניי למהויהון מתחברין לשמשא קדם ה', בגין כך קרא שמי' לוי: