הכתב והקבלה · בראשית · פרק 32 · פסוק 1

וילך וישב בשאר מקומות נאמר וישב לחוד בלא קדימת וילך, וישב אברהם אל נעריו (וירא כ"ב) וישב ארצה מצרים (שמות ד׳:כ׳) וכאן הקדים לפניו וילך, וכן בבלעם (בלק כ"ד כ"ה) נאמר וילך וישב למקומו, ואפשר שבא כן להורות שהיה באלה הליכה כלומר ריחוק ממקום שהיה בו אל מקום שאליו, והיה בהם גם השבה כלומר חזרה אל המקום שיצאו ממנו, כענין ודוד הולך ושב לראות את צאן אביו (שמואל א י״ז:ט״ו) שטעמו שלא קבע דוד ישיבתו בבית שאול אבל הי' הולך ושב מביתו לבית אביו (עמ"ש שופטים כ' ה' וילך וישב לביתו), והנה בלעם בהלכו כעת מבלק לביתו שב אח"כ עוד הפעם נגד ישראל במלחמת מדין, כדכתיב (מטות ל"א ח') ואת בלעם בן בעור הרגו (ע"ש רש"י ובפסוק ו' שם) לכן נאמר בו וילך וישב למקומו, שהיתה ההליכה לביתו רק הליכה זמנית ולפי שעה, כי אח"כ חזר ושב להתנגד לישראל. וכן כאן בלבן אמר וילך וישב, שהליכתו לביתו כעת לא היתה רק לפי שעה כי חזר עוד לשוב לעשות תחבולות מרמה נגד יעקב, כמוזכר בספר הישר, אחר שעבר לבן מאת יעקב מהר ושלח את בעור בנו בן שבע עשרה שנה ועמו אבי חורף בן עוץ בן נחור אל ארץ שעיר אל עשו לעורר אותו לבוא על יעקב להרגו, ויעש עשו כן ויקבוץ את כל חילו וילך לקראת יעקב, והדבר בא עד רבקה אם יעקב, ותמהר ותשלח שבעים ושנים איש מעבדי יצחק לעזור ליעקב, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה לעמוד לי מאת אלהים זה, ויקרא יעקב את המקום ההוא מחנים. ע"כ: