אם ענה תענה אתו כי אם וגו'. לרש"י הרי זה מקרא קצר. ע"ש, ואינו נכון בעיני הרמב"ן, דמלת כי במקום זה כמו אלא, ויבוא עד"ז במקומות רבות, כמו כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ, לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי, בשניהם יאמר שלא יעשו דבר אחר כ"א שירוו את הארץ מיד, וכן כ"א שיעשה מה שחפצתי, וכן כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך, וטעם אם ענה תענה אותו, רק אם צעק יצעק אלי בלבד, מיד אשמע צעקתו איננו צריך לדבר אחר כלל, כי אני אושיענו ואנקום ממך, כי אתה לוחץ אותו, מפני שאין לו מושיע מידך והנה הוא נעזר יותר מכל אדם, כי אם שאר אנשים יטרחו אחר מושיעים לנקום נקמתם ואולי לא יועילו והצל לא יצילו אבל זה בצעקתו בלבד נושע בהשם וינקום ממך:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 22 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e