רבים עתה עם הארץ. תחלה קראם סתם עם, ועתה עם הארץ, לא לשבחם כלשון וישתחו לעם הארץ לבני חת, שהיו מתושבי המדינה, כי ישראל לא היו נחשבים לתושבים רק גרים בארץ לא להם, אבל לגנותם קראם עם הארץ, כמו שברוב המקומות במקרא נקראו כן הפחותים במדרגות שבמערכות סדרי האנשים המסודרים בקבוץ המדינה (פאבעל, נידריגעס געזינדעל, געמיינע קלאססע דעס פאָלקעס). ומלת רבים דקרא, אז נפרשהו רב כמות המספר (פיעל) לא נופל עליו מלת עתה, הכי רק בזמן ההווה עתה נהיו רבי המספר לא בימים מעטים שלפניו, אבל רבים הוא מענין רבי המלך (ירמיה ל"ט) ר"ל החשובים, וכן ישועו מזרוע רבים (איוב ל"ה) וטעם המקרא, עתה, מיום דברכם אליהם לעשות חג במדבר ועשיתם אותות לעיניהם שיצאו חפשי מעבודה, מיום זה החלו גם הפחותים והבזויים שבהם לדמות נפשם לאנשי מעלה וחשובים, ועבודת מלאכה בזוי להם לכן הם נרפים מן העבודה. וחתם דבריו, והשבתם אותם מסבלותם, כלומר לפחותים ולבזויים כאלה תבטלו מן העבודה המביאה לידי שעמום - ומלת אותם דייקי:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 5 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e