ובשלת ואכלת. צלי אף הוא קרוי בשול (רש"י), כבר מבואר (במשפטים) בענין בשול הבשר וחלב כי לשון בשול עיקר הוראתו ההכשר לאכילם (געניסבאר מאכען), וכולל א"כ הבישול בקדרה והצלי שאצל האש, ובפסח לא הכשירה התורה אלא הצלי, ומזה איירי כאן. (ע' מזה דברי מורהי"כ דה"ב ל"ה י"ג) ולפי שהפרשה מדברת גם מן החגיגה כמ"ש פסוק ג') שא"צ צלי דוקא, לכן בחר לשון בשול הכולל שתיהם. ובנדרים רפ"ו מביא ראיי' שהצלי הוא בכלל מבושל מן ויבשלו את הפסח הכתוב בד"ה, והקשה בתוס' רע"ק למה לא מביא ממקרא הכתוב כאן בתורה, ולדברינו אין כאן קושי', דקרא דילן גם מחגיגה משתעי. ומצאתי כדברי להרב בפרי תאר בסי' פ"ז ס"ג, וכתב עלה אשכחנא מרגניתא:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · דברים · פרק 16 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופנית בבקר. לבקרו של שני (רש"י) והוא ט"ז ניסן, דליכא למימר לבקר ראשון שהרי הוא יו"ט ואסור לצאת חוץ לתחום, ואפילו למ"ד אין תחומין מה"ת מ"מ ליכא למימר לבקר ראשון, דהא בעי ראיית פנים בעזרה ולהקריב קרבנותינו עולות ראיי' וחגיגה, ומצאתי שכ"כ הרד"פ בשם תוס' סוכה (ד' מ"ז), ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e