כל מום לא יהיה בו. כלומר שלא יעשה בבהמה שהיא קדושה למזבח שום חבורה או שבר שיפסלנה להקרבה. אמרו רבותינו קרי לא יהיה בו, ולשון ספרא כל מום לא יהיה בו אל תתן בו מום (לשון החנוך), כבר הורונו המחברים ז"ל שמדרך רבותינו לומר לשון אל תקרא על חלוף המובן אף שאין ביניהם חלוף הקריאה, כאמרם בספרי אל תקרא ולא נס ליחה אלא ולא נס ליחה, והכוונה שבנע"ו העבר והבינוני שוים בנקודת קמ"ץ, ונס הוא מנע"ו יש לפרשו לשון עבר ולשון הוה, לזה ארז"ל אל תהי קורא ולא נס ליחה ר"ל לשעבר, אלא ולא נס ליחה עכשיו ר"ל שהוא בינוני, וכ"א (בעירוכין ט"ו), אל תקרא ממנו אלא ממנו כביכול ב"ה, ע"ש. כוונתם אל תפרש כנוי נו, לרבי' מדברים בעדם אלא לנסתר. ולזה אמרם כאן קרי לא יהיה בו ר"ל שהמכוון כאילו היה כתוב יהיה, כי כבר ראינו פעלים עומדים ישמשו ליוצאים, וכמ"ש ע"פ כי ששת ימים עשה ה', ע"ש. וגם לפעמים אוסר את האדם על הדבר, ולפעמים אוסר את הדבר על האדם, כמ"ש ע"פ כל מלאכה לא יעשה (שמות י"ב ט"ז):
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e