לא יבא. היינו באהל המת, וכ"ה בכה"ג באמור כ"א י"א, ע"ש רש"י, כי באהל שייך לשון ביאה. ומדלא אמר לנפש מת לא יטמא, רק הוציאו בלשון לא יבא, להורות רק על המת המוטל באהל, שהוא משומר בו ואינו מוטל בבזיון הוא דלא יטמא, אבל מת שאינו באהל רק בשדה שהוא במקום שאינו משומר בו והוא בזיונו, הנה הוא מת מצוה, והנזיר מותר לו להטמא למת מצוה. והא דאמרינן לאביו ולאמו לא יטמא אבל מטמא הוא למ"מ, נ"ל דלאו מיתורא לחוד הוא דאמרינן הכי, אלא דיתורא דקרא מגלה לן המכוון שבלשון לא יבא. והכי משמע לי מרהיטא דלישנא (דנזיר מ"ח א') נפש מת לא יבא אפי' נפש בהמה משמע, הרי הוא אומר לא יבא בנפשות המטמאות בביאה הכתוב מדבר לאביו ולאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למ"מ. ובספרי איתא על נפש מת לא יבא שומע אני נפשות בהמה במשמע ת"ל לאביו ולאמו במה הענין מדבר בנפשות אדם. ותמה המפרש לספרי בזרע אברהם, אם כן איך יליף בברייתא מלאביו ולאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למ"מ, הא אצטרך למעוטי נפש בהמה, והניח בצ"ע. ולדידי ניחא דלאו מיתורא לחוד הוא דילפינן לה, שאין היתורא רק גלוי מילתא בעלמא להבין הכוונה שבלשון לא יבא:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 6 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e