הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 2

ספחת. שרש ספח הונח לרש"פ על דבקות הטפל עם העיקר ובאופן שהטפל פחות וגרוע מן העיקר במעלה ובמדרגה, מזה אמר (שמואל א ב׳:ל״ו) ספחני נא אל אחת הכהנות, אין ר"ל שיעשנו שוה לו רק שיהיה נספח וטפל אל אחת הכהנות להרויח עכ"פ פת לחם, ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב (ישעיה י"ז) פי' בשעה שישובו ישראל אל אדמתם יתלוה הגר עמהם בכוונה שיהיה חשוב כמוהם, ולא תצא כוונתם אל הפועל כי לא יהיו רק נספחים כי יתנחלום ישראל כמבואר בפסוק שאחריו, וכן תחת חרול יספחו (איוב ל"ז) שהם פחותי המעמד כ"כ עד שאפי' צל החרול והקוץ שבח להם, ומזה שם ספיח, את ספיח קצירך לא תקצר, והיא תבואה העולה בשנה שניה מן הקציר של שנה שעברה שהוא דבוק עם קציר העבר וטפל לו, ומזה שם ספחת והיא מין לבנונית שכשהיא כסיד ההיכל יש לה יחוס ודבקות עם לובן הבהרת אבל גרוע ממנה, וכשהיא לבנה כקרום ביצה יש לה דבקות עם לבנינות השאת אבל גרוע ממנה כנזכר בתלמוד (שבועות ו'), ומזה הענין ג"כ שם מספחת מסימני טהרה של מצורע (כדלקמן ו') וטהרו הכהן מספחת הוא, ואם פשה תפשה המספחת בעור, מספחת מענין ספיח כלומר שאין הנגע הזאת נגע בפ"ע רק הוא כמו ספיח לאיזה חולי פנימי שהיה במנוגע, וכעין שיזדמן לפעמים בחולי הקדחת וכדומה לו שיצטרע האדם אחר התרפאו מחליו, והסימן שהוא ספיח של חולי אחר הוא כשאינו פשה אבל כשהוא פשה שוב אינו ספיח רק נגע חדש בפ"ע וטמאו הכהן, וזה ההפרש בין ספחת למספחת, שהספחת מין נגע של מראה לבנה חלושה הטפלה למראה לבנה חזקה כמבואר לעיל, ומספחת מין נגע הטפלה לאיזה חולי שאינו מינו (נאכגעוואֶכס), או יש לומר ששם מספחת כפשוטו מלשון נספח ור"ל נגע הנספחת על האדם מבחוץ ואינה באה מגופו מבפנים, שהנגע ממש בא מבפנים ומתגלה על עור הבשר בחוץ, והנגע המקרי בא רק מבחוץ ע"י איזה מקרה כעין שיקרה לפעמים כשיעבור אדם על מקום הנונופת בד"מ שתתדבק איזה מין צרעת וזה נקרא (צופאֶלליגער אויסזאטץ) והוא טהור, אך כשהוא פושה מורה זה שאינו נגע מקריית רק נגע אמתית הבאה מגופו וטמא:

בהרת. שם בהר הנחתו לרש"פ על הארת הגשם מתחת גשם ספיריי כשיש כאן דבר יהיה מאיזה מראה שיהי' וגשם ספיריי מכסה עליו והדבר המכוסה נראה מתוכו, התגלות הזאת שהדבר המכוסה נראה מתחת הגשם הספיריי נקרא בהיר (דורכשיינענד) כמו בהיר הוא בשחקים (איוב ל״ז:כ״א) והוא אור השמש הנראה מתוך העננים הספיריים, והוא ענין שם בהרת ממיני הנגעים כמו בהרת לבנה, בהרת כהות לבנות, דהיינו שיש שם שטח בגוף הבשר ממראה לבנה ביותר ונראה מתוכו כי העור הוא בעצמו ספיריי כידוע, וזה נקרא בהרת (דורכשיין) וזהו ענין הסימן שנתן בבהרת, ומראה הנגע עמוק מעור בשרו שצריך שיהיה לבנונית הנגע עמוק מן העור כמראה חמה עמוקה מן הצל וזה אי אפשר מבלי שתהיה הנגע דבוק בבשר עצמו לא בעור רק העור מכסה עליו והנגע נראה מתוכו, ולפ"ז אין נכון מה שיתרגמו שם בהרת (פלעקקען) כי ראוי שיתורגם (דורכשיינונג) והענין אחד: