קריאה במקור

הכתב והקבלה · במדבר · פרק 13 · פסוק 23

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
עד נחל אשכול. אף שעודנו לא היה שמו כך הזכיר שם זה לפי מה שנקרא המקום ההוא אחר כן על ידי אותו המעשה (הראב"ע), ולרבותינו (במדבר רבה) אשכול אוהבו של אברהם היה (ענר אשכול וממרא והם בעלי ברית אברם), ונקרא אשכול על אודות האשכול שעתידים ישראל לכרות ממקומו, לדעתם היה שמו כך מימים קדמונים בימי אברם והיה נקרא אז נחל אשכול (דער בעזיצטהום אשכול'ס), כלומר אחוזת נחלה וקנין של אשכול, נחל מענין ונחלו נחלה (אייגענטהום), אשכול הוא שם עצם פרטי לאוהבו של אברהם, ושם זה שהיה לו מקודם נשאר לו אבל לא לפי המכוון הראשון כ"א לשם כוונה אחרת ע"ש המאורע ע"ש האשכול אשר כרתו משם, וקראוהו נחל אשכול (דאס טהאל דער טרויבע), נחל ענין עמק ומישור, אשכול על הפרי; ואפשר שלכוונה זו אשכול הראשון הוא חסר וי"ו כמו שם עצם הפרטי שהוא חסר בלך לך (י"ד י"ג) גם (שם כ"ד), ואשכול השני שהוא על הפרי הוא מלא וי"ו, להורות על שנוי המובן שביניהם, וכבר מצאנו שם אחד למקום והוא לכוונת מתחלפות, באברם נאמר (וירא כ"א ל"א) קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם, וביצחק אמר (תולדות כ"ו), ויקרא אותה שבעה ע"כ שם העיר באר שבע (ע"ש בראב"ע וברמב"ן). ופי' אשכול ענבים, שריג שבו קבוץ ענבים (איינען קאם מיט וויינטרויבען), ולפעמים יבא מלת אשכול לבד בלא מלת ענבים אחריו ויורה על הפרי, כמו (ישעיהו ס״ה:ח׳) התירוש באשכול (מיכה ז׳:א׳), אין אשכול לאכול:
2
במוט בשנים. בהשתנות ובהתחלפות הנושאים (אין וויעדערהאָלטען אבוועכסלונגען), שהנושאים אותו עד"מ בפרסה הראשונה לא היו יכולים לנשאה גם בפרסה שניה מכובד משאו, אבל היו צריכים שנים אחרים לבוא ולהתעסק בו, וכן ממקום למקום היו נושאים מתחלפים זה עם זה, והוא מענין ולא שנה לו (ש"ב כ'), כסיל שונה באולתו (משלי כ"ג) שענינם כפילת פעולה אחת, ושנה את בגדי כלאו (ירמיהו נ״ב:ל״ג) התחלפות (וועכסעלן), ומלת שנים שיורה על מספר הזוגי (צווייא) אינו רק כפילת האחד, דומה לזה תועבת ה' גם שניהם דמחיר כלב, שהוא לב"ש (תמורה ל' ב') שנוייהן, ויבע"ת תרין מנהון. דוגמא לדברי איתא במכדרשב"י דבתחלה נשאוהו כלב ויהושע ואחר כך נתנוהו לאחרים לנשאו, ובתלמוד גמגמו על זה שהוא למותר, כי הנשיאה במוט א"א רק בשנים, ופירשוהו בשני מוטות ושמונה נשאוהו:
3
וישאוהו במוט. לפי הנראה הוא כמו ונתנו על המוט (במדבר ד׳:י׳) והוא עץ שנותנין עליו דבר לשאת אותה (באהרע) אמנם במכדרשב"י (ק"ס ע"ב) איתא אשכול הוה תליה בזמורה, ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי זמורה, לבתר קרייה מוט, דכתיב וישאהו במוט ההוא דאשתמודע ההיא דכרתו. כי הבי"ת פתוחה כלידוע והזמורה עצמה הוא המוט:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e