תשבות. לרש"י בא להורות על איסור העבודה בערב שביעית הנכנס לשביעית, דמוסיפין מחול על הקדש, א"נ להורות בא על קצירת העומר שהוא מצוה שדוחה שבת, (והוא מפ"ק דר"ה); הנה למה דאמרי' (במ"ק ג') דאיסור העבודה בששית הסמוך לשביעית היא הל"מ, וכ"פ הרמב"ם (רפ"ג משמטה), וקצירת עומר דדחי שבת ילפי' (במנחות ע"ב) מאלה מועדי ה' הכתוב קבע מועד אחד לכולן, וכ"פ הרמב"ם (פ"ז מתמידין) קצירת עומר דוחה שבת מפני שזמנו קבוע, א"כ אין המקרא יוצא מידי פשוטו, ובשבת עצמו משתעי לאסור העבודה בשבת אפי' בחרישה וקצירה שהם עיקר חיי האדם ומכש"כ בשאר מלאכות:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 34 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e