הכתב והקבלה · שמות · פרק 34 · פסוק 10

הנה אנכי. ר"ל הנה אנכי כורת ברית, והוא קיום ההבטחה אשר לא תופר, כי בכל הדברים החטא מונע משא"כ בקיום הברית, וז"ש נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ, והוא שריית הענן על המשכן והכבוד שורה עליהם לעין כל, והולך לפניהם לעין כל, כמ"ש אשר עין בעין נראה וגו' ועננך וגו' עד שתמהו כל האומות עליהם ואמרו מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וגו', וכמ"ש בסוף פקודי וכבוד ה' מלא כי ענן ה' על המשכן וגו' ואף שהלך הענן לפניהם ביציאתו ממצרים, לא הי' אלא לשעתו עד הים, וגם לא הי' לעיני כל ישראל, רק לפני הנביאים שבהם, משא"כ כאן, וז"ש לעיני כל בני ישראל בכל מסעיהם; וזו היא הפלא הגדול, וכמ"ש האומות עליהן אין אלו אלא אלהים. וכמ"ש משה ונפלינו אני ועמך מכל העם, ונפלינו לשון פלא, וכן השיב לו ית' נגד כל עמך אעשה, כמ"ש לעיני כל ב"י, אשר לא נבראו בכל וגו' וזהו ונפלינו, והי' הולך לפניהם במסעיהם וחונה בחנייתם וע"פ משה שאמר קומה ה', שובה ה', וז"ש וראה כל העם אשר אני עושה עמך, שהכל בשבילך וברצונך, וזהו הגדולה והטובה אשר אין אחרי', ולא היתה כזאת, שנא' אשר עין בעין וגו', וע"ז אנחנו מצפין כי עין בעין יראו וגו', וחזר הי"ת וכרת הברית שכרת בס"פ משפטים אחר שהופר הברית כאן, וחזר וכרת בראשי המצות שתולה הברית בהן, וכמ"ש שהם עדות על יחודו והוציאם ממצרים להיות להם לאלהים (הגר"א):