הכתב והקבלה · בראשית · פרק 44 · פסוק 10

גם עתה. מלת כדבריכם מוטעם בטפחא לחברו עם מלת עתה ולהפרידו ממלת כן הוא, והוא מתנגד לכל הפירושים הנאמרים במקרא זה, שלפי פירושם היה ראוי להטעים עתה בטפחא, ולחבר מלת כדבריכם אל מלת כן הוא במרכא, וכבר התעורר ע"ז החכם רוו"ה, והוא יפרש מוסכם עפ"י הנגינה, אמנם לדבריו המקרא קצר וחסר בלשונו, ונ"ל אחרי שמלת גם ואף נרדפים ואין הבדל ביניהם, כ"א שזה יורה על שווי הענין, וזה יורה על כלא הענין (כמ"ש רש"פ), יהיה מלת גם כענין קל וחומר וכש"כ, וכלשון אדרבה (פיעלמעהר, פיעל וועניגער) כמלת אף שוכני בתי חומר (איוב ד׳:י״ט), ע"ש רש"י. ובכמה מקומות יורה מלת גם על הפך הקודם, כמ"ש בבלק גם אותכה הרגתי, וכן ישמש מלת גם על הפחת והגרעון כמ"ש במשפטים וגם את המת יחצון, וכ"ף של כדבריכם איננו כ"ף הדמיון והשווי כ"א כ"ף הערך והשיעור (כערהאֶלטניססמאססיג), ככ"ף של כברכת ה"א אשר נתן לך, וטעם "עתה כדבריכם כן הוא" לפי מה שאתם מדברים כעת (איירער יעטציגען וואָרטע געמאֶסס), כן הוא, ר"ל ראוי ונכון הוא, כמו כן בנות צלפחד דברת, והמכוון בזה, לפי מה שתצדיקו א"ע מכשרון מעשיכם מהשבת הכסף אשר היה באמתחותיכם, אינכם ראויים לעונש גדול כזה אשר אמרתם, אמנם נהפוך הוא, מהראוי להקטין העונש בכל מה שאפשר; ובזה טעם המקרא על משפטו, וא"צ למלאות חסרון לשונו, וקרוב לדברי אלה תראה בדברי רלב"ג בשם אביו: