ונקדש בכבודי. הטעם יתקדש באור הנראה אשר בו יתגלה כבוד ה', כענין כבוד ה' נראה בענן, ונקרא בדרז"ל שריית או גלוי שכינה, א"נ טעם בכבודי במה שאראה סימני כבוד לאנשים מכובדים לגלות יתרונם ערכם וחשיבותם, (ע"ד ואתה ה' כבודי, תהלים ג', דתרגומו תרים עלי יקירא), והוא היה הכבוד הגדול הנעשה לקרובי ה' נדב ואביהוא לקבל נשמתם בדרך פלא וחשיבות, ככתוב ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם (עמש"ש בזה), וזהו כוונת האגדה אל תקרא בכבודי אלא במכובדי רצה לומר אל תפרש מלת בכבודי כדרך הראשון על גלוי שכינתו ית', דזה לא אצטרך כי כבר נאמר וקדשתי את אה"מ ושכנתי בתוך וגו', אלא פי' לכבד את מכבדי, כדרך השני, ויבע"ת ונקדש בכבודי ואקדיש ברבניהון בגין יקרי, לדבריו יו"ד הכנוי של בכבודי על הפעול, כיו"ד של ושמחתים בבית תפלתי, ולפי' הראשון יו"ד הכנוי אל הפעל כיו"ד של ואני תפלתי:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 29 · פסוק 43
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e