הכתב והקבלה · בראשית · פרק 40 · פסוק 5

ויחלמו חלום שניהם. מדלא אמר ויחלמו שניהם חלום, נראה כי מלת חלום נסמך אל מלת שניהם, וטעמו חלמו חלום של שניהם, ומפרש קרא מה הוא חלום של שניהם ואמר, איש חלומו ר"ל כל אחד מהם היה לו חלום הנוגע לו לעצמו, לשר המשקים מענין השקאה ולשר האופים מענין אפיה ואמר איש כפתרון חלומו ר"ל כל אחד מהם היה לו חלום כענין פתרון לחלום, אמנם פתרון זה לא היה לכל אחד על חלום עצמו כ"א על חלום חברו. ולא ביאר הכתוב כן כי הוא מובן מצד עצמו דאל"כ היה לו לשר המשקים להיות שמח לא להצטער ולהיות זעף, אבל פתרון חלום חברו ראה כל אחד, שראה שר המשקים בחלומו שיצא הדין על שר האופים להתלות, ושר האופים ראה ששר המשקים חזר על כנו לכן היו שניהם זועפים. שר המשקים דן בעצמו להתחייב להיות דומה בחטאו לשר האופים, ושר האופים דימה בנפשו מדראה חירות שר המשקים ולא חירות עצמו דן בנפשו שהוא יתחייב בעונש. והא דהוסיף אות כ"ף ואמר כפתרון, כי פתרון בלא כ"ף לא יאמר רק כשבא אחר שמועת חלום שמכוונו נעלם והביאור עליו הוא פתרון, אבל כאן שזה ראה רק חיובו של שני, וזה זכות של חברו בלתי הקדמת החלום, לא נוכל לומר שהוא פתרון, רק אחרי שידענו ענין חלום כל אחד ידענו שזכות חברו שראה זו היא פתרון וכן בשני ולכן אמר כפתרון, ובדרך זה מלת כפתרון הוא נפרד לא נסמך אל חלומו, ואם תרצה לפרש כנסמך יהיה טעם כפתרון חלום חברו, וכתיב"ע גבר חלמיה ופתרון חלמיה דחבריה, ואין וי"ו חלומו על חלום עצמו רק וי"ו לנסתר והוא חלום חברו, כן הוא פירושא דקרא לדעת רבותינו בתלמוד ברכות ובמד"ר, ובזה אין צורך להפך לשון המקרא כלמפרשי הפשט שהראוי ויחלמו שניהם חלום, גם כמה דחוקים דברי המפרשים בלשון כפתרון חלומו ערש"י ורא"ם ורש"ד:

המשקה והאפה וגו'. הוא תוספת באור למלת שניהם, ומן איש עד חלומו הב' הוא כמו מאמר מוסגר, ולכן מלת חלומו מוטעמת באתנח המפסיק יותר מכל הטעמים שלפניו (רש"ד) ויתכן שאין מאמר זה בא להודיע מי הם החולמים רק יודיע דרך כלל שראו בחלומותיהם נפילת מדרגתם, שאינם במעלת שרים רק במדרגת משרתיהם, זה נושא על ראשו סל במעשי אופה וזה סוחט ענבים על הכוס, וזה אינו ענין לשר האופים ולשר המשקים רק מעשי המשרתים תחתיהם, וזה גרם להם להיות זועפים, כי מזה שפטו בדעתם שלא ידונו בעונש קל על חסרון השגחתם על משרתיהם אבל יצא עליהם משפט עונש חמור כאילו הם בעצמם התעסקו במעשי אפיה והמשקה ופשעו במלאכתם: