אם יראו את הארץ. פי' רש"י ורע"ס לא יראו כמו חי ה' אם יומת, ומוסב על חי ה' שהוא לשון שבועה. אמנם דחוק הוא לפרש כן מדאמר אחריו לא יראוה, וכפל זה למה לכן נ"ל דמלת אם הוא על הספק כברוב מקומות, ומוסב על וינסו אותי, ומבאר בזה שהי' נסיונם להסתפק אם יבאו לראות את הארץ, אם אקיים את אשר נשבעתי לאבותם להביאם שמה. ומאמר וכל מנאצי מחובר עם כל האנשים וגו' וטעמו כל הרואים את כבודי וגו' ובמדבר וכל מנאצי לא יראוה, ומאמר וינסו אותי וגו' לאבותם, הוא מאמר מוסגר להודיע סבת ענשם, לפי שהיו תמיד מנסים ומסתפקים בקיום שבועתו ית':
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 14 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכל מנאצי לא יראוה. וגם מבניהם שאינם בזאת הגזרה שלא הגיעו לכ' שנה כל אותן שינאצונו לעתיד לא יראוה, כמו שקרה להם בדבר פעור וע"ד קרח ובנחשים השרפים (הנ"ל):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e