הכתב והקבלה · שמות · פרק 14 · פסוק 24

וישקף. יפרשוהו לשון ראיי' והבטה, ואין זה מתיישב היטב על לשון המקרא, וי"א שטעמו הראה ה' אל מחנה מצרים ופקח את עיניהם לראות את עמוד אש וענן, ובראותם אותם נבהלו מאד וגברה המהומה ביניהם; ול"נ אחרי שידענו שע"י עמוד אש וענן נענשה מחנה מצרים בגחלי אש וברד, כבתיב"ע בעמודא דאישתא למירמי עליהון גומרין דאשא ובעמודא דעננא למרמא עליהון ברדין, נוכל לפרש וישקף לשון חבטה, כי תרגום חבורא משקופי, שדופות קדים תרגומו שקיפין קידום, עלה נדף טרפא דשקיף, ומזה מלת משקוף שהוא הקורה העליון שהדלת שוקפת עליו כשסוגרין אותו (כמ"ש רש"י בא י"ב), ויספוק את כפיו תרגומו ושקפינון, ויהיה טעם וישקף וגו' חבט והכה אל מחנת מצרים ע"י עמוד אש וענן (ער שלוג מצרימ'ס לאגער):

ויהם. ערש"י, ויתכן ויהם במיני חלאים כענין בפלשתים (שמואל א ה׳:ט׳) ותהי יד ה' בעיר מהומה גדולה מאוד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפולים, ואותם מיני חלאים הם מדוי מצרים הרעים והיא היד הגדולה אשר עשה ד' במצרים שראו ישראל וייראו כאמרו אשר יגרת מפניהם, אמנם פרטי המכות שהזכירה התורה לא היה בהם שום חולי זולתי השחין, והנה התורה הזכירה שחין מצרים, והזכירה ג"כ מדוי מצרים (רע"ס). וכבר מצאנו לשון המם גם על הכליון והשחתה אכלני הממני (ירמיהו נ״א:ל״ד) דתרגומו שצני, וכן (אסתר ט׳:כ״ד) להמם ולאבדם, והכפולים עם נחי ע"ו משתוים, וכבר הגדילו רבותינו ענשי מצרים שעל הים הרבה יותר ממה שהיה להם במצרים כאמרם באגדה במצרים לקו וכו' ועל הים לקו וכו':