במצאכם אתו. שתי תיבות אלה מיותרות לגמרי, כי הוא מובן מאליו שהדבור אל האדם לא יהיה כ"א בנמצא אתו, גם הניקוד בא כאן ע"ד הזרות (כמ"ש הר"ש ב"מ), דמהראוי במצאכם מ"ם קמוצה הצד"י בשו"א והאל"ף בח"פ, ע"מ כשמעכם את קול השופר, כתפשכם את העיר, והוא מקור מן הקל עם כנוי הנמצאים מנל"א. לכן נ"ל שהוא מנחי פ"י ע"מ מוצאיהם למסעיהם (במדבר ל״ג:ב׳) ושרשו יצא, והוראתו על היציאה מן הרשות, כמו ויצא ממכר בית, יצא לחפשי, וכן נאמר על היציאה מן הכלל כמו יצאו אנשים בני בליעל, ובי"ת של במצאכם הוא לשון בעבור, כמו הלא ברחל עבדתיך, ומלת אותו לשון ממנו כמו ירא אנכי אותו ותרגומו דחיל אנא מניה, וכן המה יצאו את העיר שהוא מן העיר, והרבה דומיהם, וטעם המקרא, שהודיע יעקב למוליכי המנחה טעם אזהרתו אותם לדייק בלשונם בתשובתם על שאלת עשו, והוא:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 32 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במצאכם אותו, פי' בכדי שתוציאו א"ע ממנו, לבלי היותכם בכלל המנחה, ומטעם הנזכר מקודם, וסרה בזה זרת הניקוד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e