הכתב והקבלה · דברים · פרק 23 · פסוק 5

אשר לא קדמו אתכם. מצינו אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער (דברים ב' כ"ב) ורבים אמרו שהם לא קדמו אותם אבל ישראל קנו מהם, וזה הבל כי די למחנה שימכרו להם כאשר ירצו לקנות וכו' והנראה שהמואבים הוציאו להם לחם ומים, ועמון לא עשה כן וזה טעם לא קדמו אתכם שלא יצאו לקראתם בלחם ובמים כאשר עשו האחרים, ולכן הקדים הכתוב עמוני והקדים להזכיר פשעו ע"ד אשר לא קדמו, ואח"כ הזכיר מואב וחטאתו (אשר שכר עליך). כ"כ הרמב"ן, יע"ש באורך. והנה מדאמרי' (יבמות ע"ה ב') מואבי ולא מואבית, איש דרכו לקדם ואין אשה דרכה לקדם. מבואר דאשר לא קדמו אף אמואבים קאי, וכן אמרו באגדה (סנהדרין ק"ג ב') גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות מישראל שנאמר ע"ד אשר לא קדמו וגו' ע"ש. הרי דאתרווייהו קאי. גם אשר לא קדמו בלשון רבים יורה דמשניהם ידבר, דהול"ל לא קדם כמו אשר שכר בלשון יחיד. וטענת הרמב"ן אינה טענה כ"כ, כי לפי הנראה הי' זה חק להם בימי קדם לקדם פני היעפים בלחם ומים, ומלכי צדק יוכיח שהוציא לחם ויין, וגדולה מזה ראינו כי גדעון הרג את אנשי סכות על שמיאנו לתת לאנשיו היעפים לחם, וקרוב לזה ענין דוד עם נבל (ש"א כ"ה). ועמ"ש בקרא דכאשר עשו לי בני עשו, שאינו מדבר כלל ממכירת לחם ויין, ואין כאן תימה כלל: