ונשב בגיא. ושרינן בחילתא בכיין על חובינן דאזדויגן לפלחי טעות פעור (תיב"ע), נ"ל כי ענין הבכי' נכלל בלשון גיא, כי רבותינו ישמשוהו לענין רעש ורעדת הארץ ולענין צעקת הבכי', (ברכות נ"ט) מאי זועות גוהא, ואמרו שם מוריד שתי דמעות והיינו גוהא. לענין הראשון מצאנוהו במקרא (זכריה י״ד:ד׳) גיא גדולה מאד, שאין ענינו עמק, דא"כ היה ראוי לומר גדול לשון זכר, כמו כל גיא ינשא, אבל פי' הנכון כרוו"ה לשון רעש ורעדה, שע"י הבקיעה תהיה רעש גדולה מאד עד שינוסו מפניו, וכמ"ש אחריו ונסתם גי הרי כלומר לקול הרעש תנוסו. ולענין הבכי', כבר כתב בעל מוסף הערוך (בערך גהא) שהיא מלה עברית, מן יגעה שור (איוב יו"ד), ובזה נכלל ענין הבכי' שהזכיר יב"ע בלשון גיא דקרא, והיא כולל שתים המקום והבכי:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · דברים · פרק 3 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e