למתי אעתיר. עי' רש"י, כפי הנראה מדקדוק לשונו לא היתה כוונת משה בשאלתו למתי, שיקבע לו זמן מתי ימותו אחר זמן התפלה, גם כוונת פרעה בתשובתו למחר, לא היתה שיתקיימו ולא ימותו עד מחר, אבל אמר משה לפרעה התפאר עלי לבקש ממני דבר שלא אוכל לעשותו בשום תחבולה בעולם ולא ע"י לחשים ומעשה כשפים, והיינו למתי אעתיר לך להכרית הצפרדעים וגו' כלומר אני אתפלל שימותו מיד, ואתה תקבע הזמן אשר במשך הזמן ההוא ימותו, ובסוף הזמן אשר אתה תקבע יהיו תמו ונכרתו כולם, וזה יותר נפלא ממה שהיה אילו היו כולם מתים ברגע אחת; ויאמר פרעה למחר, ר"ל התפלל שימותו מיד ויהיו נכרתים עד למחר, וזש"ה ויעש ה' כדבר משה וימותו הצפרדעים וגו' שמתו מיד ונכרתו עד למחר, וכן מדרך לשון עברי להפיל למ"ד על הייעוד המיועד לזמן, וכן כי לימים עוד שבעה, וכן למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם וגו', ויורה על המשך הענין ותמידתו מזמן לזמן (רוו"ה), ובזה נסתלקה תפישת רמב"ן מעל רש"י:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 8 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e