הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 34

ושדה מגרש וגו' לא ימכר. ערש"י מרבותינו בתורת כהנים, ורלב"ג פי' אין הרצון בזה שלא ימכר כלל, כי כבר ביאר כי גם בתיהם יש להם רשות למכור, אלא שיש לבתיהם גאולת עולם; אמנם הרצון בו שלא ישנו אותו לעשות שדה מגרש או הפך או מגרש עיר או הפך, והושאל לזה הענין שם מכירה, לפי שבמכירה ישתנה רשות בעל הקנין וישוב אל בעלים אחרים, ולזה הושאל שם מכירה להשתנות הקנין (עמ"ש בשופטים בלבד ממכריו על האבות), מן ההשתמשות לתכנית אחת אל השתמשות תכלית אחרת, ומזה אמר אשר התמכר לעשות רע רצה לומר שבאופן שהיה מיוחד לעשיית הטוב בכמו האופן ההוא שב לעשות רע, כאלו יצא מרשות המנהיג הטוב אל רשות מנהיג רע, ומזה הענין השני נקרא בזה המקום מכירה, העשייה משדה מגרש או הפך, כי השתמשו בו לתכלית מקבלת אל התכלית אשר כוון בה, ולזה אמר. כי אחוזת עולם היא ללויים, ולזה אין ראוי לשנות אותו מענינו, כל אחד בזה האופן המשוער יאות להשתמש בו לעולם באופן שלם, ואם ישתנה זה הסדר יפסיד הישוב ההוא ויבלבל ענינו, שאם יעשה ממגרש עיר או משדה מגרש לא יספיק להם ולבהמתם ולכל חייתם, ואם יעשו הפך זה ימעיטו ישוב המקום ההוא, וכבר הקפיד באלה מסעי שישתמשו הלויים באלו המקומות בתכלית המכוון להם, ולא יעתיקום לתכלית אחר, כי אמר שם והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיה לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם, עכ"ד. ודבריו נכונים בעצמם ומקורם בערכין ל"ג ב', ע"ש. אמנם אין כאן מקומו, ולפירש"י שהוא מת"כ יותר מכוון אל הענין המדובר בפרשה שבן לוי גואל לעולם: