ואפס את הדבר. למעלה (פ' כ') אמר ואך את הדבר וגו' אותו תעשה, כי מלת אך מצמצם דבר בדבר או באופן מוסיף או באופן גורע (איינשראֶנקענדער זאטץ, דאך) ומלת אפס סותר לבסוף מה שנתקיים בתחלה (אויפהעבענדער זאטץ, אלליין) וטעמו כאן הגם שנתתי לך רשות ללכת לא יהי' בהלוכך תועלת, כי סוף כל סוף תצטרך לדבר את אשר אשים בפיך, כי לפי שעכשיו כבר הי' מוחזק בדרך וקשה לו לחזור גלה לו סוד זה שתהי' מהלכו לבטלה, אבל קודם שיצא אמר לו ואך את הדבר וגו' אותו תעשה, אמר בלשון אך להטעותו שיהי' סובר שברשותו לדבר מה שירצה אלא שחוץ מדבריו יהי' צריך ג"כ לעשות איזה דבר שיצונו ה', לכן אמר לו אותו תעשה ולא אותו תדבר, כי אלו גלה לו מיד בתחלה הסוד לא הי' יוצא מביתו כלל. (רש"פ):
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 22 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e