ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 35 · פסוק 25

רש"י ד"ה עד מות הכהן הגדֹל, ...והרוצח בא לסלק... אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול (ספרי קס). דבר אחר, לפי שהיה לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייו. ע"כ. בדברי רש"י: "אינו כדאי שיהיה לפני כהן גדול", לכאורה הכוונה לומר שלא ראוי שהרוצח יגור בכפיפה אחת עם הכהן הגדול, אלא ישב בעיר מקלט כל ימי חייו של הכהן הגדול. בשני אופנים מבאר רש"י מה ענין חיי כהן גדול לגלות, ועל שניהם קשה לי: על הביאור הראשון - כיצד אפשר לומר על רוצח בשגגה שהוא בא לסלק השכינה, והרי כלל לא התכוון להרוג, כלומר לא "בא" לעשות דבר? ועל הביאור השני קשה לי - מכיוון שהכהן הגדול לא התפלל, צריך הרוצח לשבת בעיר המקלט עד יום מותו? ואם יאריך הכהן ימים, ישב זמן רב, כעונש על מה? וצריך עיון. (פ' מסעי תשנ"ב) הערת ר' חזקי פוקס שי': באשר לשאלה על הביאור הראשון, יש לציין לדברי הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש ו, יב) שפוסק להלכה, שרוצח בשגגה גולה רק במקרה "שיפול דרך נפילה, שהרי דרך נפילה מצוי ברוב העתים להזיק ודבר קרוב הוא להיות, שהרי טבע הכבד לירד למטה במהרה, והואיל ולא זירז עצמו ותיקן מעשיו יפה בשעת ירידה - יגלה". כלומר דין גלות חל על אדם רק אם התרשל ולא נהג בזהירות הראויה, ומעשה שנעשה תוך חוסר זהירות, יש בו משום סילוק שכינה. ע"כ.

וראה שמות (כא, יג) ודברים (יט, א ואילך), וראה משנה מסכת מכות (פ"ב, מ"ו). ומזמן קשה לי: לכאורה אורך גלותו של כל רוצח בשגגה שונה, ואף יש שכלל אינו יושב בעיר המקלט, הא כיצד? (פ' האזינו תשנ"ו) וראה דברי "שפתי חכמים" (אות י) בשם "דבק טוב".