ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 7 · פסוק 15

רש"י ד"ה הנה יצא המימה, לנקביו, שהיה עושה עצמו... ומשכים ויוצא לנילוס וכו'. (שמות רבה ט, ח ותנחומא יד). הרי לך שבפרשה זו הנילוס הוא זה הנקרא בשם יאור. והנה להלן (פסוק יט ד"ה יאוריהם) מפרש רש"י: הם בריכות הניגרים מבריכות העשויות בידי אדם וכו', והרי זה קשה, לכאורה. ועל כל פנים, חשיבותו של הנילוס למצרים ניכרת משכיחות איזכור התיבה "יאור" בפרשיות אלה, ראה א, כא; ב, ג, ה; ז, טו, יז, יח, יט, כ, כא, כד, כה, כח; ח, א, ז. (פ' וארא תשמ"ח) וראה רש"י לספר בראשית (מא, א) ד"ה על היאר ו"שפתי חכמים" שם (אותיות ב-ג), שלעולם "היאור" בה"א־הידיעה הוא הנילוס ונקרא גם יאור על שם היאורים־תעלות המים הנמשכים מן היאור אל השדות.

ועל הרישא של דברי רש"י קשה, כי הנה להלן (פסוק כ) נאמר "לעיני פרעה ולעיני עבדיו", כלומר שלא לבדו יצא לנהר. (פ' וארא תשנ"ג) וראה "גור אריה" שכיון שהיאור הוא יראתם של המצרים (רש"י להלן פסוק יז), אמר פרעה שיש לו דברים עמו ביחידות, במקום מיוחד.

"...והמטה אשר נהפך לנחש". עניין המטה־המטות צריך עיון שיטתי. (פ' וארא תשמ"ט) וראה מש"כ למעלה (ד, ב; ז, ט).