רש"י ד"ה או הודע, כמו אם הודע הדבר. ע"כ. קשה לי, למה לי לשון התנאי - אם, והרי ברור שאינו מביא אם לא נודע לו. ולכאורה צריך לפרש "או הודע" - כשיוודע לו שחטא, אבל לפי ראב"ע "או הודע אליו חטאתו", פירושו: או הודע אליו. כלומר החטא נודע לנשיא - או מעצמו, או על ידי מישהו אחר. ולפי רמב"ן, אחר שנשיא חטא, הוא כאילו יכול לבחור אחת משתי האפשרויות: או להיות אשם בחטא ולהיענש, או שיוודע לו שחטא ואז יתכפר בקרבן שיביא. (פ' ויקרא תשנ"א)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 4 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"שעיר עזים זכר תמים... שעירת עזים תמימה נקבה". התיבה "זכר" והתיבה "נקבה" מיותרות לכאורה, שהרי אין שעיר... תמים שאינו זכר, ואין שעירה... תמימה שאינה נקבה. וצ"ע. (פ' ויקרא תשנ"ג) וראה מלבי"ם על אתר (אות רסז), שלולא המילה "זכר" היינו טועים לחשוב ששעיר עזים, לאו דווקא, וגם נקבה כשרה. ולגבי המילה "נקבה" שבפסוק כח, דרשו חז"ל: למה צריך לומר "נקבה", אלא להוציא טומטום ואנדרוגינוס (ראה "תורה שלמה" אות קפב).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425