ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 4 · פסוק 22

"אשר נשיא יחטא". נשיא פירושו מלך, כך בתורת כהנים על אתר. ומאוד תמוה שאין רש"י מביא מאמרם ז"ל, וגם אין בין המפרשים מי שמבהיר מיהו נשיא זה. קשה להניח שמדובר בנשיא שבט, תפקיד שלכאורה לא היה קיים אחר כיבוש הארץ (הערת הגר"א נבנצל שליט"א: עיין דברי הימים א' כז, טז-כב, שם נזכר שבנוסף על כ"ד משמרות הכהונה והלויה שיסד דוד לכשיבנה המקדש, מינה גם שרים־נגידים על שבטי ישראל, מבני השבטים עצמם), ואמנם אין המילה מוזכרת עוד לאחר מכן אלא כשם מושאל. (פ' ויקרא תשנ"ו, תשס"ב) וראה דברי הגמרא במסכת הוריות (יא ע"א-ע"ב) הלומדת מגזרה שווה שאין מדובר כאן על נשיא שבט, אלא על מי שאין על גביו אלא ה' אלקיו, כלומר לא רק מלך ממש נקרא "נשיא" אלא כל מי שמושל בעם ישראל נקרא כך, ובלבד שלא יהיה אחר מושל מעליו. לכן משה רבנו, יהושע בן נון והשופטים שאחריו - לכולם היה גדר של "נשיא". ואף לאותם שמשלו בבבל על יהודי הגולה בתקופת התלמוד (ריש גלותא) היה גדר של "נשיא", מה שאין כן ראש סנהדרין שנחשב כאדם רגיל. עיי"ש.

והשווה שמות (כב, כז) "ונשיא בעמך לא תאֹר", ושם מביא ב"דעת מקרא" רמב"ם (הלכות סנהדרין כו, א) המבאר כי הנשיא שאסרה התורה לקללו הוא: "ראש סנהדרי גדולה או המלך". ואילו כאן, לענין קרבן נשיא, כותב הרמב"ם (הלכות שגגות טו, ו): "איזהו נשיא האמור בתורה? זה מלך שאין עליו רשות מאדם מישראל ואין למעלה ממנו במלכותו, אלא ה' אלקיו", ואינו מזכיר 'ראש סנהדרי גדולה'. (פ' ויקרא תשנ"ו) וראה חידושי הגרי"ז (סימן קו) שביאר שבקרבן נשיא צריך שלא יהא אחר מושל עליו, מה שאין כן בקללת נשיא, שם כל שהוא נשיא בעמך - חייבים על קללתו.

רש"י ד"ה אשר נשיא יחטא, לשון אשרי... קל וחומר שמתחרט על זדונותיו. ע"כ. כלומר מכיוון שמתחרט על שגגותיו, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו, ולכן אשרי לדור. אבל אין הקל וחומר מוסב על אשרי הדור, כלומר שהמצב האידיאלי הוא שהנשיא מתחרט על זדונותיו. (פ' ויקרא תשנ"ב)