רש"י ד"ה אל נכח פני אהל מועד, עומד במזרחו של ירושלים (ספרי) וכו'. דומני שזה המקרה היחיד שבו מתרגמים חז"ל את דיני המשכן לתנאי בית המקדש שבירושלים. (פ' חקת תש"ס) וראה "משכיל לדוד". לדבריו, הטעם שחז"ל מתרגמים כאן את דיני המשכן לתנאי בית המקדש שבירושלים הוא, כי לגבי המשכן שבמדבר אין שום חידוש בכך שיכול הכהן לראות את פני אהל מועד בשעה שהוא עומד מחוץ לשלוש מחנות, שהרי לא היה שם שום כותל שיכול להסתיר. בבית המקדש, לעומת זאת, היה מקום לחשוב שבהיות הכהן מחוץ לחומות, לא יוכל לראות את פתח ההיכל, לכן כתב רש"י שבעמדו במזרחה של ירושלים ראה את פתחו של ההיכל, כמבואר במסכת מידות (פ"ב, מ"ה), שכל החומות היו גבוהות חוץ מהחומה המזרחית. הכהן השורף את הפרה עמד בראש הר המשחה וראה את פתחו של ההיכל בשעת הזאת הדם. הערת ר' זאב נוימן שי': ולפי הגרצ"י קוק בשיחותיו (במדבר עמ' 224) חז"ל מציינים זאת כדי ללמדנו שטהרת הפרט (פרה אדומה) מכוונת מול קדש הקדשים, מקור קדושת כלל ישראל.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 19 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425