ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 19 · פסוק 2

רש"י ד"ה זאת חקת התורה, ...ואומות העולם מונין את ישראל וכו'. כלומר מקניטים את ישראל. כמו "וגר לא תונה" (שמות כב, כ). ראה רש"י בספר ישעיה (מט, כו). (פ' חקת תשנ"ו)

ובדפו"ר הגירסא היא: ...משיבין וכו'. (פ' חקת תשס"ו)

בעקבות דברי רש"י - "לפי שהשטן ואומות העולם מונין (מקטרגים) את ישראל, לומר, מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה. לפיכך כתב בה חוקה - גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה" - שמעתי פעם מפי הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, שהסביר כי לפני כל עשיית מצוה ישנה התלבטות וצריך להתגבר על יצר הרע. אך גם אחרי עשיית המצוה אין זה פשוט. העושה נוטה להתנשאות - הנה עשיתי, התגברתי וצדיק אני, וגם התלבטות זו - שאחרי - עניין של יצר הרע היא. והוא שאנו מתפללים כל ערב "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו". כדי להנצל מהתלבטויות מעין אלו, העצה היא - "גזירה היא מלפני" - לעשות משום שהוא יתברך ציוה.

בעל הטורים ד"ה זאת חקת התורה, סמך חקת התורה ל"בהרימכם את חלבו ממנו" (יח, לב), רמז - לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן (מכילתא פ' בשלח טז, ד) וכו'. ואמר לי שכני ר' יהודה גרינשפן פתרונו - הסר גימטריא "חלבו" (=46) מן "ממנו" (=136), וישאר "מן". (פ' חקת תשנ"ט)

"...ויקחו אליך פרה אדֻמה תמימה". צריך לבדוק מדוע הפ"ה רפה. (פ' חקת תש"ס) לפי מש"כ למעלה (יד, יג) אין כל קושי.