רש"י ד"ה אל תפנו אל האבת, ...אזהרה לבעל אב וידעוני וכו'. כלומר לזה שמפעיל את הדברים, ואילו להלן (כ, ו) נאמר שבזדון הוא חייב כרת, בעוד שזה המבקש לדעת את העתידות בדרך זו הוא בלאו בלבד, כאמור בדברים (יח, י-יא) "לא־ימצא בך... ושאל אוב וידעֹני", וכך הוא ברמב"ם (הלכות עבודה זרה ו, א-ב ו-יא, יד). כלומר דינם של בעל האוב והידעוני הוא סקילה כמפורש לקמן (כ, כז) ופסוקנו מזהיר עליהם. לעומתם, השואל בעצתם - אינו נסקל, אבל עובר בלאו. ולכאורה יש כאן סתירה בין רש"י כאן לדבריו בסנהדרין (סה ע"א ד"ה באזהרה), ואולי הקושי נובע מן האמביוולנטיות של המונח "הנשאל" שבמשנה שם, ראה תוספות שם (ד"ה והנשאל בהן), וראה פירושו של רש"ר הירש כאן. (פ' קדושים תשנ"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם. ...וידעוני - המכניס עצם חיה ששמה ידוע לתוך פיו וכו'. כלומר שֵׁם החיה שאת עצמה הוא שָׂם בפיו הוא "ידוע". כך ב"שפתי חכמים" (אות ד), וראה שם סיפור בדיוני ותמוה. (פ' קדושים תשמ"ט)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425