רש"י ד"ה והקריבו, זו קבלה, שהיא הראשונה, ומשמעה לשון הולכה. למדנו שתיהן בבני אהרן. ע"כ. כלל לא מובן לי. והרי יש שתי פעולות מוגדרות היטב - קבלת הדם בכלי והולכתו אל המזבח (ואחר כך זריקתו). וראה רא"ם שאמנם מילת "והקריבו" מורה על ההולכה, מכל מקום כיון שקבלת הדם קודמת להולכה והיא הפעולה הראשונה שלאחר השחיטה, לכן מוכרחים אנו לפרשה על הקבלה, ומזה אנו למדים - כל שכן על ההולכה שהיא הפעולה הבאה אחריה. מה גם שלשון הכתוב, משמעותו הולכה, לכן ראוי לדרוש בו קבלה והולכה. (פ' ויקרא תשנ"ח) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: יש הקרבה במובן הרוחני, כלומר לעשות את הדם לקרבן, וזו הקבלה, ויש הקרבה במובן הגשמי, לקרב הדם אל המזבח, וזו ההולכה.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 1 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה את הדם, וזרקו את הדם, מה תלמוד לומר "דם" "דם" שתי פעמים... תלמוד לומר במקום אחר: "את דמו" (פסוק יא). ע"כ. והנה הדרשן כאן רק ממעט, שבפסולים (כגון בהמת רובע ונרבע, שנשחטו למרות שפסולים לקרבן) או בחטאות פנימיות או חיצוניות, אם נתערב בהם דם העולה, אין זורקים את הדם המעורב על גבי המזבח, אבל אינו אומר, כיצד יש לנהוג. (פ' ויקרא תש"ס) ובמסכת זבחים (פ"ח, מי"א) מבואר, ששופכים הדם לאמה (תעלת המים שבעזרה).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425