רש"י ד"ה והפשיט וגו', מה תלמוד לומר "העולה", לרבות את כל העולות להפשט ונתוח. ע"כ. וקצת קשה, והרי ה"א־הידיעה בדרך כלל ממעטת, כגון למעלה (בפסוק ד) "העֹלה - פרט לעולת העוף", וכך טבעי, כלומר דווקא זה ולא אחר. וצ"ע. (פ' ויקרא תשמ"ט) וראה רא"ם שהיה לו לומר "והפשיט אותה", שכן כל הפרשיה עוסקת בקרבן עולה, אבל בא הכתוב ללמדנו שקאי על כל הנקרא בשם "עולה" (עולת נדבה, עולת חובה, עולת בקר, עולת צאן, עולת אנשים, עולת נשים, עולת ישראל ועולת גרים ועבדים) - כולם טעונים הפשטה. ובדומה לפסוק ד, בו מיעטו מן הה"א של "העולה" - פרט לעולת העוף, אף כאן מיעטו חז"ל עולה פסולה שאינה טעונה הפשט וניתוח (ראה "תורת כהנים").
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 1 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425