ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 39 · פסוק 6

רש"י ד"ה ויהי יוסף יפה תאר, כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו וכו'. זכורני שכאשר הייתי בישיבת "תפארת ישראל" שבחיפה (התרצ"ט-הת"ש), שאצלה קנה מו"ר הרב יונה מרצבך זצ"ל לי ולידידי מדרמשטט, ביניהם גם הוריו ע"ה של מחותני ר' שמואל הכהן, סרטיפיקאט כדי להצילנו ממחנה ריכוז דכאו והוציאו על כך דמים מרובים (50 לא"י), הייתי עצוב, שכן זמן רב כבר לא שמעתי דבר מהורי הי"ד שהיו בפולין (היה זה בחורף הת"ש). ראש הישיבה, ר' דוב מאיר רובמן זצ"ל, נסה לעודדני בדברי מוסר על דרך קעלם וכה אמר, ע"פ דברי רש"י הנ"ל: כלום אתה חושב שאתה מבית טוב יותר מאשר יוסף הצדיק? והנה מסופר כאן שיוסף הצדיק דאג להופעתו החיצונית חרף גלותו מבית אביו וסלסל בשערו וכו'. הרי לך שאין לדאוג אא"כ הדאגה עשויה לקדם ענין כלשהו, אך אם לאו, אסור לדאוג ולהתעצב. ועם זאת נראה לי שרש"י רואה התנהגות יוסף זו בשלילה. (פ' וישב תשמ"ט)

מה שהיה יוסף מסלסל בשערו, אינו לכאורה אלא חזרה למעשה נעוריו, ראה רש"י למעלה (לז, ב ד"ה והוא נער), שם הוא אומר: שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה. (פ' וישב תשס"ב) ור' מש"כ שם.