"אשר ראינו צרת נפשו" וגו'. והרי זה בגדר דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר - למעלה (לז, כג-כד). (פ' מקץ תשמ"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 42 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"...אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו... על כן באה עלינו הצרה הזאת". הייתי מיטיב להבין תגובה זו אחרי פס' כד - "ויקח מהם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם". (פ' מקץ תשנ"ז)
רש"י ד"ה אבל, ...וראיתי בבראשית רבה (צא, ח) לישנא דרומאה הוא, אבל ברם. ע"כ. ומהרז"ו שם פירש שזו לשון אנשי יהודה הדרים בדרומה של ארץ־ישראל, שהיו מדייקים בלשונם (על־פי ערובין נג ע"א). ומהי לשונם? "ברם", וכוונת הכתוב לומר: אין זה מקרה לנו ברם (אין זה אלא כך) אשמים אנחנו. ובספר הזכרון כתב שזו לשון רומי. (פ' מקץ תשמ"ט)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425