רש"י ד"ה מה תצעק אלי, למדנו שהיה משה עומד ומתפלל... דבר אחר... עלי הדבר תלוי ולא עליך וכו'. מענין שדוקא הפירוש השני, שנראה כדחוק ורחוק מן הפשט, הוא זה המתיישב יפה יותר עם טעמי המקרא.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וקצת תמוה שרש"י אינו מזכיר את תרגומו־פירושו של אונקלוס שהוא פשטני ומקורי - קבלית צלותך, כלומר אונקלוס מתרגם לא באורח מילולי כי אם לפי המשתמע מן הענין. ועוד: אין רש"י עונה על השאלה, היכן נאמר שמשה רבנו ע"ה צעק־התפלל, ועושה כן רמב"ן על אתר (בסוף דיבורו) - משה בכלל ישראל הוא, שעליהם נאמר למעלה (י) "ויצעקו". (פ' בשלח תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט)
וראה דברי "בעל הטורים" הממשיך כאן את דבריו היפים שבפסוק הקודם, וכה דבריו: אמר להם משה, מי יתן החרש תחרישון, כי ה' נלחם לכם, ואין לכם לצעוק אלא תחרישון ותהי לכם לחכמה כי תבטחו בה'... כי עת לקצר ועת להאריך, אבל עתה אין להתפלל כלל, אלא דבר אל בני ישראל ויסעו. (פ' בשלח תש"ס)
רש"י ד"ה דבר אל בני ישראל ויסעו, אין להם אלא ליסע... כדאי זכות אבותיהם וכו'. שלושה טיעונים שם רש"י בפיו של הקב"ה: (א) זכות אבות. (ב) והם - ישראל כמות שהם. (ג) והאמונה שהאמינו בי (למעלה יב, לט - כפי שמציין ר' אברהם ברלינר על אתר). ונראה שטיעונים אלה באים על־פי הסדר הכרונולוגי. אדם נולד עם זכות אבות, אחר־כך הוא הוא, ואחר כך הוא מברר לעצמו את אמונתו. (פ' בשלח תשל"ט)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425