רש"י ד"ה ויאמר לה מלאך ה' וגו'. על כל אמירה היה שלוח לה מלאך אחר, לכך נאמר "מלאך" בכל אמירה ואמירה. ע"כ. ולדברי "משכיל לדוד" הרי זה משום שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. ואין זה נראה לי כי מה שליחות יש בשאלה (א)? ואלו (ג) ו(ד) ברכה אחת הן. ודומה שאפשר לפרש על־פי פשוטו, ודאי שלא רגילה היתה הגר במלאך שיפנה אליה, אף כי שנים היתה בבית אברהם, ועל כן צריכה היתה להתאושש אחר כל פנייה, והמלאך הניח לה לעשות כן. (פ' לך תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 16 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה רש"י להלן (יג ד"ה הגם הלום). גם קשה לרש"י, מה טעם בשיחות שבהן מתחלף בעל השיחה אחר כל מתן תשובה. ועוד, לא מצינו כן בשיחות אחרות עם מלאכים, ואולי אפשר לומר בפשטות שהחזרה על תיבת "המלאך" באה להדגיש, שהגר, היא השפחה, היא הפילגש. מכיוון שהיא שייכת לבית אברהם אבינו ע"ה, עם מלאך היא מדברת, ומן הראוי להדגיש זאת בכל דיבור מחדש. (פ' לך תש"ן) ור' גור אריה שדברו אליה מלאכים רבים משום כבודו של אברהם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425