רש"י ד"ה כי שבעתים וגו', ...אני שהרגתי שוגג, לא כל שכן שיתלה לי שביעיות הרבה. ע"כ. מסתבר שעדיין לא ידעו אז את הכלל "דיו לבא מן הדין להיות כנדון", אע"פ שכלל הגיוני הוא זה. או שמא להיפך - למה אין שואלים מכאן על הכלל הזה? (פ' בראשית תשמ"ט, תשנ"ג)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 4 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה שבעים ושבעה, ...וזהו קל וחומר של שטות - אם כן אין הקב"ה גובה את חובו ומקיים את דבורו. ע"כ. ולא ידעתי, למה זה ק"ו של שטות, ואף נימוקו של רש"י אינו, כי מאי נפקא מינה לענין זה בין שבעה דורות לשבעים ושבעה? (פ' בראשית תשנ"ד) ור' רא"ם שהק"ו הוא של שטות לפי מדרש רבה (כג, ד) שחששו ממה שנגזר על קין לכלות זרעו, אבל לפי מדרש תנחומא שפחדו שלא ייענש על הריגת קין בשוגג, הרי זה ק"ו של אמת.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425